יחסים בין אחים – אבחון דרך ציורי ילדים

מאת: מיכל וימר מומחית לפענוח ציורי ילדים  

פורסם בירחון: "להיות משפחה".

 

 "אימא, היא שוב מציקה לי"

ר' בן השש הוא ילד אמצעי, לאחות בכורה בת 10 ולאחות קטנה בת שנה. אימו הגיעה אלי לקורס הדרכת הורים וביקשה שאבדוק דרך הציורים את התנהגותו.

לדבריה, ר' הוא ילד רגיש מאד שנפגע בקלות ואחותו הגדולה יודעת לנצל זאת. היא שואלת איך אפשר לחזק אותו מולה, בפרט עכשיו כשהוא בבית ספר.

 

סימנים מתוך הציורים – ילד רגיש ופגיע

ציוריו של ר' בן השש מעידים על תמונת אופי שדומה לזו שאת מתארת, אבל זו לא כל התמונה, ועל כך חשוב לי להרחיב.

ר' הוא אכן ילד רגיש, אך התרשמתי מציוריו שהוא ילד אינטליגנטי ונבון במיוחד, הציורים שהוא מצייר מתפרסים על כל הדף ומעידים בכך על יכולתו הטובה ליצירת נוכחות במרחב שבו הוא מתנהל ביום יום.

סגנון הציור שלו אמנם שונה מסגנון הציור של אחותו הגדולה, אך עדיין עולה מציוריו תחושה ברורה של ילד בעל אופי ויכולת להתמודד עם סביבתו. מעבר לכך עולים כישרונות המאפיינים אותו בתחום הביטוי הורבאלי, שמיעה מוסיקאלית רגישה ועולם פנימי עשיר המתבטא בין היתר בעושר הגדול של האלמנטים הנמצאים על הדף ובצמרת הגדולה והמפותחת של העצים.

 

 

השוואה לציורים וכתבי היד של האחות הבכורה

כשבחנתי את ציוריה וכתב ידה של אחותו אכן התקבלה דמות שונה לחלוטין ממנו, אחותו הבכורה היא ילדה החלטית ונחושה בדרכה, ציוריה מדויקים והיא ממלאת את כל המשטח וכתב ידה, למרות גילה הצעיר, מלא מגמות שמאפיינות את גיל ההתבגרות – למשל הסגנון הזוויתי בו היא כותבת את האות ל'.

היא ילדה בעלת יכולת ורבאלית מפותחת מעל לגילה, היא יודעת כיצד "להקסים" את הסביבה, ומכירה את כל המניארות הנכונות כדי להשיג את מטרותיה: היא יודעת כיצד להתחנחן… ולהגיד את המילים המתאימות כדי לקבל את ההתייחסות שלה היא זקוקה. הדימוי העצמי שלה (בעיני עצמה) חזק וברור, לעיתים קרובות היא רואה את עצמה כטובה יותר מהסובבים.

 

"וואקום הורי" – דרך חינוך שונה לכל ילד

נקודת מבט זו, לפיה בתך הבכורה רואה עצמה כטובה יותר מהסובבים עשויה לסייע לה רבות בהמשך הדרך אך כרגע בגילה הצעיר, היא צריכה לקבל תגובות שונות במסגרת המשפחתית. ולמה כוונתי? לאחר שבדקתי את ציורי הילדים בחנתי את כתב ידך.

התרשמתי שאת אדם שפונה להורות ממקום מאוד אינטליגנטי ורגיש, חשוב לך להקשיב לרגשות של הילדים וגם לשתף אותם במערכת המשפחתית כאילו היו בוגרים כבר מגיל צעיר. נקודת המוצא הזו היא נקודה טובה, אך היא משיגה את התוצאה ההפוכה עם בתך הבכורה…

ברגע בו את מתנסחת מולה כאילו הייתה בוגרת, היא מסיקה מכך מיד את המסקנה השגויה והופכת להיות הורה נוסף בבית. מאחר וברוב הציורים לא איתרתי נוכחות אבהית של ממש, אני מניחה שבעלך נמצא רוב היום מחוץ לבית ואת מגדלת את הילדים כמעט לבד, ולתוך "הוואקום האבהי" הזה ממהרת להיכנס בתך.

המקום שלה כרגע במשפחה, כפי שעולה בצורה בולטת מכתב ידה די מבולבל – מצד אחד היא ילדה קטנה ומציירת דובונים ושאר נושאי ילדות או התבגרות מוקדמת, ומצד שני יש מקומות בהם היא מרשה לעצמה להתנהג כהורה ואז לרדות באחיה הקטן, להתנשא מעליו, להקניט אותו ובעיקר להורות לו כיצד נכון להתנהג, בדיוק באותה הדרך בה היא ממשטרת את ציוריה המדויקים ומזוותת את האותיות. אם למקד יותר את העולה מהציורים ומכתבי היד, אחד האתגרים העומדים בפנייך בהורות כיום הוא העמידה הסמכותית שלך מול הילדים. אני מנסחת זאת כאתגר, כי מכתב ידך התרשמתי שאחד הדברים שנחשבים עבורך כטבעיים פחות הם "עמידה על שתי הרגליים האחוריות" או במילים אחרות סמכותיות נוקשה – רוב כתב ידך עגלגל ונטול זוויות.

איני מתכוונת לכך שממחר תנהיגי בביתך משטר צבאי נוקשה, אלא שתבדקי האם יש רגעים שבהם יכולת לחרוץ דין ולהבהיר מה עמדתך הברורה כלפי התנהגות זו אחרת, והעדפת שלא. לדוגמא משפט כמו: "כך לא מדברים בבית שלנו", הוא משפט חשוב וסמכותי. דוגמא נוספת שעשויה לסייע לבתך הוא: " אני אימא שלו", משפט פשוט וקצר המבהיר לה שלמרות היעדרו של אביה, היא עדיין לא ממלאת מקומו.

לעשות סדר בפאזל המשפחתי – דוגמאות מהציורים ופתרונות

בתך הקטנה בת שנה, ואני חושבת שזהו זמן מצוין לעשות סדר בפאזל המשפחתי שהסתדר לו מחדש לפני שנה.

מטבע הדברים, עם הצטרפותו של ילד נוסף למשפחה המקומות, התפקידים ואפילו הגבולות והנורמות במשפחה משתנים, ועתה זהו זמן טוב לארגן זאת שוב, ומתוך המידע שעלה מהציורים ומכתבי היד ששלחת, אציע לך כמה הצעות שמטרתן להקל על ההתנהלות והאווירה במשפחתך:

נקודת המוצא הראשונה היא ר', כפי שכבר אמרתי בתחילת דברי מהתרשמותי מהציורים הוא אינו ילד חלש, כפי שאולי את חוששת. ילד חלש אינו מתפרס כך על כל שטח הדף וממלא אותו ביצירתיות. חשוב לתת לר' להתמודד עם ההערות המקניטות מצד אחותו הגדולה, יש לו בהחלט את היכולת. יתכן והדרך שלו להתמודד ולהגיב תהיה שונה משחשבת, אך אני מאמינה שתופתעי לטובה. חשוב לאפשר לו להתנסות בתפקיד של "המגיב", ושאלת נכון: "בפרט עכשיו כשהוא בבית ספר" – הדרך בה הוא יגיב לאחותו תצייד אותו בהתמודדותו מול ילדים מקניטים בבית הספר, ששם הרי לא תוכלי להגן עליו… נקודה חשובה נוספת, היא שבכך שאת מגנה עליו מול אחותו את יוצאת נפסדת משני הצדדים – האחד, מצידה של הגדולה שכועסת על שלקחת צד והצגת אותה כזו שמתנהגת בצורה שגויה, והשני מצידו של ר' ששוב מקבל דמות נשית חזקה (אימא או אחות גדולה) שמסדרת את העניינים.

האלטרנטיבה, היא להיות הורה מתווך ולא הורה שופט – כשר' ניגש אליו פגוע ובוכה ממילים מקניטות ומעליבות, תביעי בשלב ראשון אמפתיה ואישור לעצם הפגיעה. בשלב השני, עודדי אותו לתת מילים לתחושות הפנימיות שהוא מרגיש, ואז עודדי אותו לפעול – "מה לדעתך צריך לעשות עכשיו?", הוא כבר יבחר מתי להגיב וכיצד, אבל ככל שתתרגלו זאת יותר הם פחות יהיו זקוקים לתיווך שלך ויותר ינהלו שיחות שכאלה בינם לבין עצמם, עם הפתרונות שיתאימו להם.

 

ולגבי הבת הבכורה – אלטרנטיבה חיובית להתנהגות שלילית

במקביל, להתמודדות עם רגעי השיא הללו, כדי לרכך קצת את "המקום ההורי" שבתך לקחה על עצמה, כדאי לתת לה תפקידים וסמכויות בבית שאינן קשורות לחינוך אחיה הקטן.

בהתאמה לגילה היא יכולה להיות אחראית על ארגון של מרחב מסוים בבית (ארגון שכולל סידור המרחב- תוך שימוש ביכולותיה המצוינות בתחום זה – וגם ניקיונו), או משימה ממוקדת יותר למשל: רכישת מוצרים במכולת הקרובה.

חשוב שגם לר' יהיו תפקידים שכאלה, כך שגם תקבלי עזרה בבית אבל גם תעודדי התנהלות הדומה להתנהלותו של צוות בארגון.

אגב, למרות שהאב נמצא הרבה מחוץ לבית, חשוב שיהיה ברור גם מהם התפקידים שלו כך שנוכחותו תהיה ברורה גם בשעה שהוא אינו נוכח פיזית.

כלל הזהב, במתן אחריות ותפקידים לילדים הוא שבמקביל למתן האחריות (למשל: הכנת שיעורי בית, או השקיית עציצים)

חשוב להעניק לילד גם את הסמכות לביצוע (למשל: מתי לבצע את הנושא, או באיזו דרך?) – זו אגב משימה לא פשוטה כלל, שדורשת מההורה הרבה אורך רוח .

אגב, זה בדיוק אורך הרוח שנדרש בהתמודדות מול העלבונות שר' סופג, האמונה שהוא מסוגל להתמודד, ולפי ציוריו הוא בהחלט מסוגל.

 

סיכום – חנוך הנער (וההורה) על פי דרכו…

לסיכום אומר, שנוכחות הורית היא אחת המשימות המורכבות ביותר בהורות של ימינו.

מאוד פשוט לשוחח על חשיבותם של הגבולות, אך פחות מדברים על החופש בין הגבולות.

בתך הבכורה היא ילדה דעתנית ואינטליגנטית ואסור "לשבור" אותה בחוקים פשטניים ובמתכוני הורות כאלה ואחרים.

חשוב להגדיר לה מעט גבולות ברורים, כמו אלה שהצעתי כאן, ומעבר לזה להמשיך ולבדוק כיצד היא סוללת את דרכה לנוכחות במשפחה מבלי שהיא תופסת תפקיד של בוגר.

כך גם לגבי ר', גם הוא ברגישותו מבין שאחרים עוזרים לו…והוא יודע להסיק מכך את המסקנות השגויות לגבי חוסר יכולתו להתמודד, ואז גם עולה בציוריו דימוי עצמי נמוך שאינו מוצדק בכל דרך שהיא.

ההורות היא סוג של בית ספר, וכרגע את כאימא שלהם עוברת בו שיעור על חשיבותה של סמכות המבוטאת בדרך החלטית וברורה.

 

 

רוצה לדעת עוד על ציורי ילדים? 

לרכישת הספר  "המדריך השלם לפענוח ציורי ילדים " בהנחה  לחצו כאן

להרשמה ופרטים בנוגע לקורס "פענוח ציורי ילדים והדרכת הורים" במחיר שאסור לפספס  לחצו כאן