מוכנות לכיתה א' ופענוח ציורי ילדים

כתבה שפורסמה בעיתונים "להיות משפחה" ו"משפחה טובה" במסגרת המדור 'בעשר אצבעות'

מאת: מיכל וימר מומחית לפענוח ציורי ילדים והדרכת הורים יצירתית

מי לא זוכרת את היום הראשון בכיתה א'? איזו התרגשות זו הייתה! תיק גדול על הגב, זוג רגליים קטנות מבצבצות מתחתיו, ומשימות רבות שמצפות לנו – קריאה, כתיבה, תרגילי חשבון.

עלייה לכיתה א' היא מעבר מרכזי ומשמעותי בחיי הילד. אירועים שונים שהוא חווה בשש השנים הראשונות לחייו, הסביבה החברתית שבה הוא גדל והיחסים שהוא רקם עם בני משפחתו – משפיעים על המוכנות הרגשית שלו למעבר הזה.

רגע לפני שמתחילים ללמוד… איך אפשר לדעת את מידת הבשלות לכיתה א' דרך פענוח ציורי ילדים?

הבשלות הפיזית: הבשלות הפיזית נבדקת בציורים דרך פרמטרים כמו אופן ציור הצורות, איכות הקו וסוג הלחץ, שדרכם ניתן לבדוק את המוטוריקה העדינה והגסה. למשל, ילדים שמוכנים לאתגר הכתיבה – יודעים כבר בגיל הגן להצליב צורות באופן מדויק, לצייר עיגול באופן גמיש וכמובן לצייר אלמנטים עם פרטים קטנים בתוכם.

הבשלות הרגשית: הבשלות הרגשית נבדקת בעיקר דרך הצבעים והשילובים שהילד בוחר. בשלות רגשית מעידה על יכולת דחיית סיפוקים, וגם התמודדות עם תסכולים ועם מצבי אי ודאות. את הבשלות הרגשית אני מחפשת בציורים בעיקר בסוג הקו המצויר: ילדים שמוכנים מבחינה רגשית מציירים קווים עגולים וגמישים יותר. הם גם יודעים "להשתלט" על מרחב הדף (ולא מתפרעים על כל המרחב בלי מעצורים) – בדיוק כמו שהם יודעים לדחות סיפוקים מבחינה התנהגותית.

הבשלות הקוגניטיבית: הבשלות הקוגניטיבית כוללת זיכרון חזותי ושמיעתי, תפיסה וחשיבה מופשטת, ארגון מחשבתי ועוד. כל הפרמטרים האלה נבדקים באמצעות מבדקי ציור ספציפיים ששונים מציורים ספונטניים, שבהם הילד ניגש לדף חלק. כאן הדבר הראשון שאני בודקת הוא חשיבה רב שלבית – אחד הדברים המרכזיים שנדרשים בלמידה: היכולת להתארגן בשלבים, באופן מדורג, ולהוסיף כל פעם עוד אלמנט ועוד תובנה. בציורים, כמו גם בהתנהגות הילד, אני אחפש הדרגתיות, ציור בשלבים, חלוקה לקבוצות ועוד.

הבשלות החברתית: הבשלות החברתית תעיד עד כמה הילד יכול להביע רגשות, מהם אופני ההסתגלות שלו למצבים חדשים, האם הוא מקבל מרות, כיצד הוא מתקשר עם סביבת בני גילו ועוד. את הבשלות החברתית אני אבדוק בציור באמצעות אופי ההתארגנות על הדף וזוויות השרבוט (וכשההורים מגיעים לקליניקה, אבקש גם להיפגש עם הילד פנים אל פנים). אחד הכלים הראשונים שאני נותנת להורים בהקשר החברתי, הוא לדמיין שהדף הוא מרחב של משחק: אם הוא ריק, משמע הילד מרגיש בו בודד, ואם הוא מלא בהתרחשויות מעניינות – נסיק מכך שגם הילד מרגיש מלא מבחינה חברתית.

בואו נראה דוגמה:

דנה (בת 5.5) עומדת לקראת המעבר לבית הספר, והוריה הגיעו אליי כדי לבדוק באמצעות ציוריה את מידת בשלותה ומוכנותה לכיתה א'.

מבחינת מוכנות פיזית, דנה היא ילדה פעלתנית ודינמית. לעתים היא מאבדת את סבלנותה לפרטים קטנים, אבל זה לא נובע מקושי במוטוריקה עדינה אלא בצורך שלה להגיע במהירות לתוצאה שאפשר יהיה להראות לסביבה.

בתחום הקוגניטיבי, דנה נבונה במיוחד. היא מחלקת את הציור לקבוצות נושא ואף עובדת בשלבים. היא קשובה לכל מה שקורה סביבה, למרות שלפעמים נראה שהיא עסוקה בנושאים אחרים. היא בעלת חשיבה אינטליגנטית ויכולת הפשטה, וכיוון שהיא מהירת תפיסה – מדי פעם היא נוטה לאבד את הסבלנות והריכוז. נראה שדנה זקוקה למרחב פעולה התחום בגבולות ברורים מצד ההורים. היא מתמלאת מוטיבציה כשיש לה במי להתחרות, והלמידה שהכי טובה לה היא למידה מתוך עשייה: משחק, שיחה, הפעלת החושים, ניסוי וטעייה. בעתיד, אם תתקשה בנושא כלשהו בבית הספר, חשוב יהיה להמחיש לה את העניין ולהסב את תשומת לבה לרלוונטיות שלו לחיי היומיום, משום שחשוב לה ללמוד כדי ליישם!

בתחום הרגשי דנה ילדה רגישה וערנית. הקווים שלה גמישים והיא משתדלת להשתלב ולמצוא חן בעיני החברה, לכן פעמים רבות היא "נוטלת על עצמה" הרבה אחריות ופוחדת להיכשל (נושא שילווה אותה גם בשנות בית ספר).

היא מודעת מאוד לחוקים וגבולות, ומעדיפה לבטא את רגשותיה באופנים עקיפים. ולמה אני מתכוונת? מרוב הצורך שלה להיות בסדר ולהתנהג בהתאם לגילה, דנה מעדיפה לא להביע רגשות וחולשות בסביבת הגן. היא תמיד מחייכת, גם אם בתוך תוכה היא רוחשת וגועשת – וזאת משום היותה ילדה רגישה, אינטואיטיבית ובעלת לב חם.
על כן, הרגשות הפנימיים האלה פורצים באופן עקיף בדפוס התנהגותי רגרסיבי: דנה יכולה פתאום להתפרץ (למשל, פתאום אין לה סבלנות להמשיך לצבוע), לאבד סבלנות לדברים שרק אתמול השקיעה בהם זמן רב או להרטיב בלילות. חשוב לציין שנושא הגמילה המאוחרת (מוצץ/ חיתול/הרטבה) עולה במספר מקומות בציורים, וניכר שהוא גורם לה לאי שקט גופני ובעקבות זאת להפרעות שינה.

נראה שדנה מאוד קשורה אל הוריה וזקוקה לקרבה ולחיבוק. כתוצאה מכך, לפעמים קשה לה להיפרד – לכן חשוב להכין אותה לקראת הבאות, ולנסוך בה את הכוח להתמודד בכוחות עצמה.

האם כדאי להשאיר את דנה שנה נוספת בגן?

מכיוון ששנת הלימודים תיפתח רק בעוד למעלה מחצי שנה – תקופה ארוכה ומשמעותית בגילאים הרכים – אני ממליצה לבדוק שוב את ציוריה של דנה בסמוך יותר למועד תחילת השנה. בציוריה נראים סימנים של תהליך שינוי, ולכן אני משערת שבעוד חמישה חודשים חוות הדעת תהיה שונה ומעודכנת יותר. נושא הגמילה המאוחרת שראיתי בציורים אינו מטריד אותי, משום שהכרתי תלמידים מצטיינים שהרטיבו בלילות אפילו בכיתה ג'. על כן, נכון להיום, אין לטעמי מספיק סיבות המצדיקות את הישארותה בגן לשנה נוספת.

 

רוצה לדעת עוד על ציורי ילדים? 

לרכישת הספר  "המדריך השלם לפענוח ציורי ילדים " בהנחה  לחצו כאן

להרשמה ופרטים בנוגע לקורס "פענוח ציורי ילדים והדרכת הורים" במחיר שאסור לפספס  לחצו כאן

 

עוד טיפים חשובים בנושא פענוח ציורי ילדים