אחד המפתחות העיקריים באבחון ציורי משפחה קשור לאיתור המכנה המשותף בין בני המשפחה השונים. חפשו בציורים דברים כמו צבע זהה, טכניקת ציור דומה, פריטי לבוש זהים ועוד. אם מסתכלים על זה מנקודת המבט הזו, מגלים שהילד כאילו מצוות דמויות מסוימות ביחד, גם אם אינן עומדות אחת לצד השנייה. מה הם אותם ציוותים? במילים פשוטות הם מסמלים את מערכות היחסים בתוך המשפחה – הדמות שדומה לאופן שבו הילד צייר את עצמו זו הדמות שהילד מרגיש קרוב אליה יותר מבחינה רגשית. אבל רגע, לפני שתקפצו למסקנות חפוזות מדי חשוב להדגיש – האופן בו הילד מצייר את משפחתו אינו משקף בהכרח את המציאות הממשית בה הוא חי. לעיתים ילדים מייפים את המציאות או מציירים את יחסי הכוחות שהיו מעוניינים שישלטו במשפחה. בכל מקרה, הציורים מאפשרים להבין כיצד היחסים במשפחה מצטיירים בעיני הילד ומתוך כך להסיק על התנהגותו הכוללת. כאשר משפחה פונה לתהליך של פענוח ציורי ילדים, מוצלבים הנתונים העולים מתוך ציורי הילד עם הנתונים העולים מתוך ציורי בני משפחה אחרים (אחים אחיות ואף הורים). ההצלבה הזו מאפשרת להבין טוב יותר את החלקים המשותפים בתפיסה של כולם, ואת החלקים הייחודיים לכל אחד מבני המשפחה.

למי אני דומה?

בציור זה ליאור (שם בדוי) בן  3 ותשעה חודשים שחי במשפחה חד הורית מבחירה.  מצייר את דמות האם במרכז.  הדמות היא גדולה ומשמעותית. בשונה ממשפחה עם שני הורים, במשפחה חד הורית יש דמות סמכות אחת ועיקרית. מעבר לה קיימות דמויות נוספות שתומכות ועוזרות, אבל האמא היא הדמות המשמעותית והמרכזית עבורו והיא גם כזו בגודל ובשטח שהיא תופסת על הדף.

 

 

מי קרוב למי?

המשמעות הרגשית של ההורים בעיני הילדים לא נמדדת רק בדמיון בין הדמויות אלא גם במיקום שלהן על הדף – מי קרוב למי? מי רחוק ממי? עם איזו דמות הילד התחיל את הציור שלו?

במבט חפוז על הציור, נראה כי כל בני המשפחה מצוירים בצבע אחיד וכולם בעלי גובה זהה, אבל התבוננות על יחסי הגובה של הדמויות על הדף (כלומר הקרקע עליה הן ניצבות) מראה כי בכל זאת קיימות קבוצות בתוך המשפחה. לפי הציור הבן הבכור נמצא באותו מישור יחד עם הוריו, ואילו הילדה המציירת (בת חמש וחצי) ואחיה הקטן, נאלצים למקם עצמם על מישור אחר, תוך ציור תוספת של דשא כפיצוי והגבהה במטרה להגיע 'לגובהם' של האח הבכור וההורים. במקרה הזה, הגובה משול לדומיננטיות והובלה במשפחה.

הכלים הללו, הם כלים בסיסיים לאבחון ציורי משפחה. בעידן של היום, יש יותר ויותר הרכבי משפחות ייחודיים – לצד משפחות ברוכות ילדים שנפוצות יותר בקרב אוכלוסיות של שומרי דתות שונים בעולם, יש משפחות חד הוריות, חד מיניות והרכבים חדשים לאחר גירושין. הנקודות בהן מתמקדים בפענוח ציורי משפחה הן בחלקן הנקודות שצוינו עד כה, ולהן מתווספות נקודות שמאפיינות באופן ספציפי מבנה משפחתי מסוים.

 

עוד כמה כלים שיעזרו לכם להבין את הציור המשפחתי של ילדכם טוב יותר:

1. שימו לב האם הילד צייר את עצמו. במידה והילד משמיט את עצמו מהציור המשפחתי, זהו מצב יוצא  דופן בגיל הילדות ומעיד בחלק מהמקרים על דימוי עצמי נמוך.

2. איך הילד מצייר את ההורים לעומת הילדים? ישנה הפרדה ברורה בסגנון הציורי בין האישות הבוגרת לצעירה. ציורים בהם ההורים מצוירים כמו הילדים או אפילו קטנים מהם יעידו על נוכחות הורית נמוכה בחוויית הילד.

3. מהי הקרבה בין הדמויות המצוירות? דמויות שמרוחקות מאוד זו מזו, מעידות ברוב המקרים על מרחק רגשי.

4. מיהי הדמות שהילד צייר ראשונה? דמות זו היא דמות דומיננטית בעיניו מבחינה רגשית – ייתכן שזוהי דמות שקשה לו איתה מבחינה רגשית, אך זה יכול להיות גם המצב ההפוך. אפשר לדעת על הכיוון רק באמצעות השוואה לציורים נוספים.

5. מה לא כדאי לעשות?  הדרך שהילד מצייר את אבא או את אמא קשורה לחוויה לא מודעת של הילד, והיא משקפת מציאות רגשית מסוימת שהוא חווה. מומלץ לא לשאול את הילד מדוע הוא מצייר את אמא או אבא כך או אחרת.

חשוב לקחת בחשבון: גם אם ראיתם בציור משהו שהעציב אתכם, בהדרכת הורים טובה ובשינוי של דרכי החינוך, אפשר תוך זמן קצר לראות שינוי ממשי גם באווירה בבית וגם בציורים עצמם.

האם כבר קיבלת ממני מתנה? במידה ולא, לחצי כאן>>