חלום הקצבית היפה – נקודת מבט פסיכואנליטית על חלומות
מאת: מיכל וימר

פרויד היה עוד בתחילת דרכו.. כשהוא הגיע לתובנה חשובה לגבי מבנה הנפש הוא נהג לשתף אותה עם המטופל. היום זה פחות העניין, עדיף לדבר "את" במקום לדבר "על". פסיכואנליזה לא באמת מגדירה לעצמה כמטרה: "לחפור", אפילו להיפך – יש דברים שנשאיר שם למטה ולא צריך להעיר אותם מתרדמתם. אבל יש דברים אחרים, שמגיעים לחלומות, וכשהם מגיעים לחלום הם באים כדי להגיד לנו משהו, וכדאי לעצור רגע ולהקשיב.

חשבתי לכתוב קצת על החלום המיוחד הזה של אשת הקצב, כי נזכרתי בו כשצפיתי בגאווה בנטע ברזילי שרה בחופשיות את "טוי" – אבל זה בסוף, נחזור רגע לחדר של פרויד בוינה. יום אחד הוא אומר למטופלת שלו שהוא הבין שחלומות הם בעצם משאלה, הדרך של התת מודע להביע משאלה.
האישה, כשדרכן של נשים, לא אוהבת שמאלפים אותה, לא אוהבת שאומרים לה מה היא מרגישה או שמכניסים אותה לתבניות. כדרכן של נשים, היא רוצה להיות "יוצאת מן הכלל" ובלילה, כמו בהזמנה מראש, חולמת חלום.
למחרת היא מגיעה אל הקליניקה של פרויד, ואומרת לו: הנה! תראה! מה פתאום משאלה?! חלמתי שאני רוצה לארח את חברתי היקרה, ואין לי במקרר שום דבר חוץ מפיסה אחת של סלמון מעושן. אז איך תסביר את זה? אני כן רוצה לארח אותה, ואין לי בחלום איך! אני מנסה להתקשר והטלפון לא פועל, אני רוצה ללכת לשוק אבל זה יום ראשון אחר הצהריים והכל סגור…

איווי לאיווי לא מסופק
השיר "כל שנבקש לא יהי" לא נכתב על זה. איזה רגע מפחיד זה יהיה אם באמת כל שנבקש לא יהי?, אז מה עושים במקום – מתאווים למה שעוד אין, מתאווים אפילו לאין עצמו. אשת הקצב חולמת על משהו שיהיה בלתי אפשרי לבצע – ואז החלום נהיה יותר מעניין (וגם החיים עצמם).
להיות שמנה זה נשי? להיות רזה זה נשי יותר? – בבית של הקצב שמנה זה נשי מאד, ואם היא תארח את חברתה הרזה , זו עלולה עוד להשמין ולמצוא חן בעיני בעלה. אז – הי! החלום הגיע לסדר פה את העניינים – המקרר ריק! והקצבית היפה, היא חולמת על האפשרות שהמקרר יהיה ריק וליבו של בעלה יהיה מלא בה. ורק בה.

בעבודת החלום, כל החלקים המופיעים שם הם בדרך זו או אחרת החולם עצמו. האישה האחרת (החברה) היא בעצם זו שמעניינת, כי היא יודעת משהו על אהבה, על הנאה, על אירוח… היא האישה האחרת שבתוך החולמת – זו שאולי יש לה נוסחה שהחולמת לא מכירה. והחולמת מביטה עליה מהצד, שואלת את עצמה איך היא יפה ואני לא? איך היא מצליחה בקריירה ואני לא?
בעבודת החלום, כלומר השיחה בחדר בה משתפים את החלום וחושבים ביחד מה הוא מנסה לומר לנו, לא אומרים מה המשמעות של כל אלמנט ואלמנט, אלא בודקים ביחד – מה האלמנט הזה אומר לך? למה לדעתך הופיע כאן? כזה הוא הרגע בו פרויד מציע לה שגם הסלמון הוא חלק ממנה – בלי להיכנס יותר מדי לפרשנות החלום המיוחד הזה (יש חלומות שהם לא מיוחדים בעצם?…) – אישה רוצה להרגיש לפעמים "הדבר הזה" שאותה רוצה כל כך האיש שלה.

באירוויזיון 2018 אבל שרה נטע ברזילי – אני לא הצעצוע שלך! וזה הבדל חשוב, אישה לא רוצה להרגיש חתיכת בשר, חתיכת סלמון. אבל כן להרגיש הדבר הזה שכל כך רוצים – וזו משימה גדולה באהבה – איך לתת לצד השני את ההרגשה שהוא והיא כל כולם הם אובייקט האיווי (התשוקה) שלי, בלי להפוך אותם לאובייקט בלבד.
רגע הגילוי שיש באהבה גם אובייקטים הוא רגע מפחיד ומעורר חרדה, כל קמפיין metoo יוצא בדיוק נגד זה!, לא להיות אובייקט בלי סובייקט שיש לו מחשבות, ורצונות, מאוויים ואהבות – להיות אובייקט במובן של מקום – המקום אליו מנותבים כל הרצונות והאהבות, בלי להפוך לחפץ.