אלימות כלפי הורים היא תופעה איתה מתמודדות לא מעט משפחות.

פענוח ציורי ילדים מראה מה סיבת ההתנהגות ומהי הדרך היעילה ביותר להתמודדות. חשוב לי לומר, שלא תמיד הדרך לפתרון היא הצבת גבולות נוקשים יותר לפעמים נמצא ילדים שמכים את הוריהם דווקא משום גבולות נוקשים מדיי.

אלימות של ילדים כלפי ההורים היא תופעה מוכרת אבל פחות שכיחה מאלימות בין ילדים, או גרוע מכך אלימות של הורים כלפי ילדיהם. בדרך כלל התופעה הזו קשורה לגבולות נוקשים מדי או לקושי בהצבת גבולות: ליברליות מוגזמת, קשיים ביצירת שגרה. כשאני מפענחת את הציורים המטרה שלי היא לסייע להורים, במסגרת הדרכת הורית או בקורס הדרכת הורים, להבין מה מקור ההתנהגות וכיצד ניתן להתמודד מולה בדרכים יעילות יותר שיסייעו לילד להימנע מהכאת ההורה.

ציוריו של ברק (שם בדוי), בן ה-7, הם דוגמא לסיפור כזה.

הוריו מתלוננים שהוא מכה אותם אפילו ליד אנשים זרים. לפעמים הסיבה למכה היא פשוט כי נשאל שאלה שלא רצה להשיב עליה, ולפעמים כי פשוט לא הרשו לו דבר שרצה מאוד.

המטרה כאן הייתה למצוא את המקור להתנהגות. בדיוק כפי שילדים רבים סובלים ממחלת חום אך לא כולם מסיבה זהה, כך גם בתופעות התנהגותיות כמו אלימות כלפי ההורים – יש ילדים שהמקור הוא קשיים בהבנת גבולות ויש כאלה שהמקור הוא איתותים למצוקה רגשית גדולה יותר.

אפשר לראות בציור הראשון דוגמא למזג הסוער והחזק המאפיין אותו בעיקר דרך הלחץ החזק שהוא מפעיל על כלי הציור. ניתן גם לראות כיצד הוא מתעלם מגבולות הדף (בחלק הימני) ובהמשך מתעלם מצביעה  בתוך קווי המתאר שעל הדף - אולי בדיוק כמו שהוא מתעלם מהגבולות שמנסים להציב לו הוריו.

לאחר 5 פגישות של הדרכת הורים בדגש יצירתי בשיטה שלי, הגיע הציור השני פה למטה - הפעם, ברק צובע בתוך הקווים וגם בבית הפסיק להכות את הוריו. איך עשינו זאת? הציורים הראו איזה גבולות מתאים לו לקבל כרגע ואיזה גבולות קשים לו מדי.

מה עושים?

1. ילד הנוהג באלימות מחקה ברוב המקרים מבוגר אלים (מילולית או פיזית) הנמצא בסביבתו. מצד שני, מול כל ילד הנוהג באלימות ייתכן ועומד הורה המאפשר את האלימות הזו. כלומר, במידה וילדכם מפנה כלפיכם אלימות בדקו כיצד אתם מגיבים לאלימות זו? האם אתם מגיבים באלימות מצידכם? או שמא אתם מתקפלים ומאפשרים לאלימות להמשיך? במקרים האלה, אני ממליצה לפנות אל הילד במשפט קצר שחלקו הראשון אוסר את הפעולה: "אני לא מרשה להרביץ לי", וחלקו השני, במידה והתנהגותו הופסקה, הוא התייחסות אמפטית: "אני מבין שאתה כועס".

2. ציורי ילדים, ובעיקר ציורי משפחה עשויים ללמד יותר על האופן בו ילדכם חווה אתכם כהורים. למשל אם צוירתם בקו חלש ואתם נמוכים יותר בגובה מגובהו של הילד המצייר הוא לא תופס אתכם כגורמי סמכות.

3. בדקו האם ילדכם לא מצליח להביע את עצמו ולכן פנה לדרך האלימה. חלק מהילדים מרביצים להוריהם, כאשר הם בעצם מאותתים להורה שהם אינם מקבלים את סמכותו ההורית – במקרים האלה, חשוב לעשות בדיקה ולבחון מהן הדרכים בהן אתם משיגים את הסמכות שלכם בבית? ברוב המקרים, כאשר הילד מתקשה בהבעה מילולית ניתן יהיה ללמוד יותר על עולמו באמצעות העולה מציוריו.

4. אם החשיבה המשותפת ביניכם כהורים לא יוצרת שינוי מהותי בשטח, אל תהססו לפנות להדרכת הורים ובשלב מתקדם יותר גם לטיפול רגשי. אינכם צריכים לסבול בתפקידכם כהורים.

הכאת ההורה על ידי הילד היא בדרך כלל שלב מתקדם מאוד . בדרך כלל, לפניו נראה בציורים מתח רגשי כמו שימוש בלחץ חזק, צביעה דחוסה, מחיקות משחיתות וסימנים נוספים המעידים גם על השתלבויות חברתיות מורכבות וקשות.

ההכאה של ההורה היא בעצם קריאה לעזרה, לאחר הרבה רגעים קשים.

לרכישת הספר "המדריך השלם לפענוח ציורי ילדים " בהנחה לחצו כאן

להרשמה  לקורס "פענוח ציורי ילדים והדרכת הורים" לחצו כאן