היא התקשרה מודאגת וביקשה פגישה מהיום להיום. כשהגיעה סיפרה בדאגה שהגננת שלחה אותה דחוף לאבחון כי "הילד מצייר דמויות ללא אוזניים וזה מעיד על בעיית קשב וריכוז" – אז לא. ממש לא. בעיות קשב וריכוז לא קשורות לציור אוזניים. אפשר לראות קשיי קשב וריכוז על בסיס רגשי בציורים כאשר למשל משמיטים אלמנטים.

ילדים אוהבים לצייר דמויות בפרופיל – זה מעניין ומאתגר: עין אחת, אף בזווית! אי שם, מישהו החליט שפרופיל הוא מסוכן, אולי כי צריך תמיד להסתכל ישר?? מישהו החליט שילד שמצייר בפרופיל מנסה להסתיר משהו, פוחד להסתכל ישר בעיניים. והנה שוב – אותה טעות בדיוק כמו עם האוזניים ובעיית הקשב – ילדים לא מציירים בדיוק כמו בהתנהגות. אם ילד לא רוצה להגיד משהו הוא יסתיר בדרכים אחרות למשל: יצבע בהרבה שכבות, יצייר דמויות קטנות ועוד. ציור פרופיל הוא אתגר אמנותי מרתק, ודווקא ציור כזה בגיל צעיר עשוי להצביע על תפיסה מרחבית מפותחת ועל רמת אינטליגנציה גבוהה מהרגיל.

כולנו רוצים ילדים מאושרים, אבל האם הסימן לילד מאושר הוא חיוך על הפנים? ברוב המקרים לא. פה מחייך הוא אלמנט פופולרי בציורים ילדים בגילאי 5-6 ואינו מעיד, בהכרח, על שמחה. בגילאים מבוגרים יותר, פה מחייך כזה עלול להעיד על 'ילד מרצה' שמתעלם מביטוי רגשותיו השליליים ומעדיף להקרין תדמית מחויכת כלפי חוץ.

בדיוק כמו בתשבץ, בו הפתרונות משתלבים זה בזה, כך גם פענוח ציורים - תוצאה טובה ומדויקת מגיעה רק כאשר משלבים הרבה ציורים וסימנים ביחד.