המדריך  השלם לפענוח ציורי ילדים הוא מסע צבעוני בעולם הילדים ומכיל למעלה מ 200 דוגמאות של ציורי ילדים בגילאי שנתיים ועד 18. בספר הסברים מפורטים לגבי הסימנים המופיעים בציורים ומגוון רחב של נושאים כמו: קשב וריכוז, התמודדות עם גירושין, מעברים בחיי ילדים, פחדים ומצוקות, בטחון ודימוי עצמי, מוכנות לכיתה א' ועוד. הספר מיועד גם לאנשי חינוך וטיפול וגם להורים. בעמוד זה תוכלו לקרוא קטעים מתוך הספר. קריאה נעימה:)

גמילה מחיתולים – במיוחד לקראת החגים - סימנים שמעידים על בשלות ומנבאים הצלחה
איתור פחדים ומצוקות – פרק כללי שתמיד חשוב לרענן ולזכור, רק למקרה ש...
מקובלות חברתית – למען הסקרנות הבריאה של כל הורה הרוצה לדעת איך, באמת, היה בגן?

גמילה מחיתולים – סימנים לבשלות בציורי ילדים
הפאזל האישיותי של כל ילד, מאפשר לחזות בצורה טובה יותר את הצלחת הגמילה ולהימנע מכישלון, למשל, יש ילדים שקצב ההסתגלות שלהם לשינויים איטי יותר ולכן כל תהליך הגמילה צריך להיות מלווה בפתרונות ייחודיים שיסייעו להם להסתגל.
אגם בת השנתיים וחצי, היא בת אמצעית מתוך משפחה של שלוש בנות. עד גיל 2.5 , גידלה אותה אמה בבית ובגיל שנתיים וחצי, רשמה אותה לגן פרטי וזאת כשהיא נמצאת בחודש השמיני להריונה (עם הבת השלישית). למעשה התרחשו כאן שני מעברים משמעותיים עבור אגם: המעבר ממסגרת הבית לסביבת הגן, ומצד שני הולדת אחותה הקטנה והעובדה ששולחים אותה לגן בזמן שנשארים עם התינוקת בבית.

אגם החלה לצייר בגיל שנה וחצי דמויות אנוש ובתקופה זו גם נגמלה לחלוטין!
כפי שניתן לשים לב, גם גיל הגמילה שלה נחשב למוקדם יחסית ובמקביל אליו חלה התקדמות ברמת ציוריה.

עם כניסתה לגן חלה הרעה ברמת הציורים וזאת במקביל להולדת אחותה הקטנה. כפי שניתן לראות בציור למטה חלה רגרסיה משמעותית בציורים, שממצב של דמויות אנוש עם איברים לציורים של שרבוט , ובנוסף הם משדרים מתיחות רגשית רבה עם קו זוויתי, לחץ רב וכתמי צבע המצוירים אחד על השני. בהתנהגותה של אגם אפשר היה לראות שהציורים מדויקים, היא היתה עצבנית וחסרת שקט, הרגישה עומס של מעברים ושינויים וחזרה להרטיב במהלך היום למספר רב של פעמים.

הציור כאן מימין מעיד על השינוי ועל כך שהיא לא יכולה כרגע להתגייס לתהליך של גמילה נוספת. ברגע שזה המצב בציורים, אני ממליצה שלא להתייחס לגמילה בכלל ולחזור אחורה להרגלים הקודמים.

רק כשהילד יהיה בשל מבחינה רגשית לגמילה נוכל בכמה פעולות פשוטות לעלות איתו את המדרגה. גם עם אגם, זה היה המצב. המלצתי לעצור את כל ההתייחסות להרטבות שלה, ולהתמקד בשינוי סביבת הגן למקום אינטימי יותר. בעקבות תהליך הייעוץ המשפחתי והדרכת ההורים האימא הגדילה לעשות והחליטה להחזיר אותה הביתה לתקופה של 3 חודשים ורק אחר כך לרשום אותה לגן קטן כפי שהמלצתי.

למעשה, בעקבות המידע שעלה מהציורים ואי השקט שאפיין את התנהגותה של אגם, החליטה האמא לחזור לחינוך הביתי ולגדל גם את אגם וגם את אחותה הקטנה שרק נולדה בבית (שימו לב, כל מקרה לגופו. זה לא בהכרח שהוצאת ילד מהגן והחזרתו הביתה ישפרו מיידית את המצב. לפעמים הסיבה להרטבה אינה המסגרת של הגן ולכן חשוב לבדוק בציורים מה הסיבה האמיתית)

השינוי לא איחר לבוא - ברגע בו אגם חזרה לחינוך הביתי המוכר לה היא חזרה גם לשלוט בצרכיה, והציורים המוצגים כאן למטה חזרו להיות ברמה גבוהה. שוב חזרו דמויות מצוירות, ושוב חזרה המקוריות לציורים.

מיתוס הצבע השחור בציורי ילדים
הצבע השחור הוא אחד המיתוסים הידועים ביותר שדבקו בציורי ילדים, אבל מחקרים אחרונים בתחום מראים שהצבע השחור אינו מעיד בהכרח על מצוקה. שני המפתחות העיקריים באיתור מצוקה הם התמקדות ב'איך' ולא ב'מה' שצויר, ואיתור של אבחנות בתוך הציור עצמו, כמובן שכאן נערכת עבודת השוואה מקיפה עם כמות גדולה של ציורים.

מה כדאי לבדוק לגבי הצבע השחור?

האם בחפיסת הצבעים שניתנה לו היה רק הצבע השחור?
מה עמדת הגננת לגבי הצבע השחור – האם היא מתנגדת לשימוש בו?
האם בגן נוהגים להוציא את הצבע השחור מקופסת הצבעים כדי "שהילדים לא יצבעו את הציור כולו בשחור ויהרסו את מה שציירו קודם לכן"? – ההוצאה הזו של השחור עלולה רק להגביר את השימוש בו.

האם הגננת פועלת בשיטה של חשיפה הדרגתית לעולם הצבעים: מציעה לכולם לצייר רק באדום, ואח"כ רק בירוק.

מניסיוני, איני ממליצה על דרך זו משום שהצבעים מלאי משמעויות רגשיות עבור כל ילד, וחשוב שיתנסו בצבעים (כמו גם בתהליך הציור כולו) באופן חופשי ואינטואיטיבי.
סביבת הציור - האם בבית הוא מצייר אחרת מהגן? והאם אצל סבא וסבתא הציורים משלבים צבעים אחרים?
הישנות התופעה - האם מדובר בתופעה שחוזרת על עצמה, או בציור חד פעמי?
משך התופעה – האם מדובר בתקופה של העדפת השחור? האם לפני זה היו העדפות לצבע אחר? – אם כן, סביר שיחלוף מאליו.
בעיה פיזיולוגית – במידה והילד ממשיך לצייר בצבע השחור בפרט ובצבעים כהים בכלל, כדאי לבדוק אפשרות של הפרעת ראייה כלשהי או אולי עיוורון צבעים.
וגם אם שימוש מרובה בצבע השחור - האם חוץ מהשימוש בצבע השחור, הילד מצייר בהתאם לגילו? האם ניכר שהוא נהנה מתהליך הציור?  מידת הלחץ שהילד מפעיל על הציור - אם הלחץ חזק מאוד, עד כדי כך שהוא מחורר את הדף, יש לבדוק בכיוון של פחדים.

מקובלות חברתית 

המצב החברתי של הילד, התסכולים וההצלחות שהוא חווה מתבטאים בין היתר בציוריו.

אלה עשויים לסייע להורי הילד להבין יותר לעומק מהיכן נובע קושי מסוים שהם חווים עם הילד – לעיתים זה קשור לחוויות חברתיות שהוא חווה במסגרת הגן ובית הספר, לעיתים המוקד הוא קושי בפרידה והתרחקות מההורים, לעיתים מדובר בדפוס התנהגותי שמאפיין את הילד וכדומה.

לכל אחת מהסיבות הללו יש להתאים פתרון שונה, כדי שבסופו של דבר המעבר המתקרב והמעברים הרבים שעוד יגיעו אחריו יעברו בקלות ובאווירה טובה. אור בת ה- 8 נהנית בחברת ילדי כיתתה. סגנון ציורה הוא בעל קו עיצובי אישי ומיוחד, וככזה מעיד על יכולתה העצמאית לתפקוד חברתי, תוך הבנת המפה החברתית. בציורים, היא משתדלת שלא להעתיק מחברותיה נושאים וטכניקות ציור, אלא שקועה בעבודתה ומפתחת טכניקות עצמאיות מציור לציור.

אז מהם הסימנים לילדה שטוב לה מבחינה חברתית ושהיא מרגישה מקובלת ומוקפת חברות?

• ציור מקורי בו הילדה מציירת את הוואריציה האישית שלה. היא לא מעתיקה שבלונה, היא עושה דמויות מיוחדות ומעוצבות, מציירת בית ונדנדה מיוחדים ולא חוזרת על אותו עיצוב פעמיים באותו ציור.
• ציור בקווים גמישים ורכים - אך לא רכים מדי! כדי להשתלב בקבוצה באופן יעיל, אור משתדלת להתאים את עצמה לסיטואציה החברתית (כדוגמת המקרה של השתלבות במשחק). היא יודעת לעמוד על שלה ולהשיג באסרטיביות את מבוקשה, כך שההשתלבות בקבוצה אינה פוגמת ברצונותיה המקוריים.
• קישורים שונים ומקוריים בין הדמויות בציור - כדי להפוך בהמשך מילד מקובל למנהיג מקובל, נדרשת יכולת חברתית המשלבת בין מספר ילדים במקביל. גם בציור של אור, ניתן לראות קישורים , המעידים על יכולת ליצירת קשר חברתי פורה. מצד שני, חשוב לבדוק מהו האופן שבו הילד מקשר בין העצמים השונים. כלומר, האם הקישור הוא קישור מקדם ומקורי באיכותו? או שמדובר בקישור בנאלי, שלא מוסיף משמעות לציור?. על פי רוב, ילדים היוצרים קישורים רבים אך בנאליים בין העצמים השונים בציור, יעדיפו שלא ליזום בסיטואציה חברתית, אלא לצעוד בתלם. במסגרת התנהגות זו יתכן ויהיו זקוקים לסביבת משחק בטוחה יותר, ויעדיפו לארח חברים בביתם, למשל, כי שם הכל יותר מוכר ובטוח. בהמשך, לאחר שתתפתח מיומנותם החברתית ישנו חלקם את דפוס זה, וייהנו מהגיוון ומשינויי סביבת המשחק – השינוי יתבטא בציוריהם, שיהפכו גם הם למגוונים בנושאים ובשימוש הכללי בקו, צבע ותנועה.
• ציור מובן - ילדים שטוב להם מבחינה חברתית הם ילדים שמשקיעים מאמץ בציור שיהיה מובן וברור לצופה. בציורה של אור ניכרת, בנוסף, השקעת מאמץ בהפיכת הציור למובן יותר – כך שהיא משלבת כותרת לציור, ושלטי הסבר למניעת אי הבנות..