"הכל בסדר?" שאלה אותי אמו של הילד בדאגה.
"איך אדע שהכל בסדר? שהוא מתמודד עם המצב המלחיץ הזה?
כולנו לחוצים זה ודאי משפיע גם עליו…מה את רואה בציורים שלו?
אסון השריפה הגדולה בכרמל, ו 43 הנספים בה היו מאורע נוראי.
כאימא לילדים הסברתי להם מה קורה? וניסיתי לתווך להם, כמיטב יכולתי, איך כל זה מתרחש?
נאלצתי להתמודד עם שאלות קשות, ולרגעים רציתי שיהיה גם מי שיענה על השאלות הרבות שלי!!
מספר ימים לאחר שהאש שככה, פנתה אליי להדרכת הורים אשת כבאי שהיה פעיל מאוד במאמצי הכיבוי, וביקשה לשלוח ציורים של בנה הקטן.
מאחר ובמקרים כאלה, קיים מימד של דחיפות (לעיתים מדובר בילד שנמצא במצוקה בעקבות האירוע וזקוק לטיפול רגשי בהקדם) ביקשתי שתשלח אלי את הציורים דרך הדוא"ל. כשקיבלתי את הציורים התקשרתי אליה, ולשיחה חשובה זו מוקדש המאמר הבא.
אין אין כזה דבר ציור שבו 'הכל בסדר', תמיד יש קושי, תמיד יש עוד דרך לעשות…
כמה טוב שכך, כי באיזה שהוא מקום זה המנוע של החיים.
ויחד עם זאת, חשוב לי להדגיש שיש בהחלט ציורים שמעידים על כך שהילד מרגיש טוב. אולי לא 'הכל בסדר' ויש מקום לשיפור ולחיזוק, אך מדובר במשהו מינורי, לעיתים אפילו במשהו שלא בהכרח דורש התערבות של מבוגר.
משהו שהיכולות הטבעיות של הילד עשויות לסייע לו, ולעיתים כל שצריך הוא פשוט לא להתערב…
שני הציורים המצורפים כאן הם של ילד קטן וחמוד מלמדים משהו על יכולות, כוחות והתמודדות בריאה.
הילד המצייר הוא בן 6 ותשעה חודשים, את הציורים המוצגים כאן הוא מצייר במהלך ימי השריפה, כשאביו נמצא בכרמל וכמעט ואינו בבית. מדובר בימים של חוסר ודאות ומתח רב בבית, דיווחים מהטלוויזיה נשמעים כל הזמן בבית, ואם תשימו לב היטב תוכלו להבחין אפילו במספר הערוץ (ערוץ 2) המצויר בחלק הימני העליון. אלו ימים של מתח, ובדיקת הציורים בימים שכאלה עשויה להיות קריטית להבנת מצבו הרגשי של הילד, פשוט משום שמדובר בשיא האירועים.
ויחד עם זאת, ניתן לראות מגוון של סימנים חיוביים בציורים:
  1. איכות הקו השלטת לכל אורך הציור, היא איכות קו טובה ורציפה
  2. פרישת הציור על הדף היא פרישה מלאה ואיכותית.
  3. הנושא עצמו של הציור תואם להתמודדות בפועל
  4. אין בציור סימנים לרגרסיה בולטת שאינה תואמת לגיל המצייר
  5. האש המצוירת נראית 'בשליטה'. שימו לב, מדובר בעצם במדורה המצוירת באופן די מסודר, משנה את גווניה ואינה פורצת מתוך השטח שהוקצה לה על ידי המצייר.
  6. ואולי הכי חשוב – המים מצוירים באופן מאורגן, נראה שגם הם 'בשליטה', טיפה אחר טיפה או בציור השני זרנוק עם גבולות ברורים שבעצם מגן על דמותו של האב כמו חומה.
שילוב כל הסימנים הללו, הוביל למסקנה שהילד מתמודד באופן יעיל ובעיקר מחוזק עם חוסר הודאות שסביבו.
יתכן שזה קשור להמשגה ולתיווך הרגשי שקיבל מאימו בזמן אמת, ויתכן שזה קשור לאופיו וליכולתו שלו ליצור המשגה.
הציור במקרה הזה, היה אפשרות ליצור מציאות אחרת, מציאות רצויה. הרי כולנו שמענו כיצד האש אינה בשליטה, כיצד הכבאים מתקשים בכיבוי וכיצד זרנוקי המים אינם מספיקים בעוצמתם לכיבוי. 
עם זאת, בציור המציאות נראית אחרת.
במקרה הזה, מדובר בהתמודדות חיובית, התמודדות נפוצה מאוד בקרב ילדים: התייחסות לנושא, אך 'תיקון' שלו לפי הרצוי.
כאשר כל זה משולב עם סימנים גרפיים חיוביים, המסקנה הסופית היא להמשיך בדיוק כפי שהיה עד עכשיו, כי משהו ממה שההורים עושים באופן טבעי בהסברים שלהם, בתיווך הרגשי ובכלל, עובד נפלא ואין צורך להתערב בזה.
אין ספק שהיו אלו ימים קשים מאוד למשפחות רבות שחייהם נהרסו ולכולנו. אני מקווה שהציורים שהצגתי מאפשרים התבוננות מעט אחרת ואפילו קצת מחזקת על האסון הכה מיותר הזה.