מכירים את התמונות האלה של "לפני ואחרי" בדיאטות? תמיד זה נתן לי מוטיבציה!

בקליניקה, לעומת זאת, לא האמנתי שאי פעם אוכל לראות "לפני ואחרי" שכאלה. הרי השינוי בנפש הוא תמיד שינוי עדין ומתמשך שלא קורה ביום אחד, צריך בשבילו סבלנות ולא תמיד מוצאים את המילים הנכונות לבטא את התחושות הפנימיות של אושר, שינוי והעצמה. ילדים - לימדו אותי אחרת! לאורך השנים, ראיתי שהציורים הם כמו "נייר הלקמוס של הנפש", הילד טובל את הטוש על הדף ומצייר אחרת כשהוא מרגיש אחרת, ואם ההורים עושים שינוי וזה מתבטא בבית, אז הילד ניגש לדף אחרת ומצייר בדרך חדשה את העולם שסביבו. במאמר הפעם אני רוצה להראות לכם, כמה דוגמאות מרגשות שילדים, עם היצירתיות המופלאה שפועמת בתוכם, הצליחו להראות על הדף את המ-ה-פ- ך האדיר שהם חוו בעולמם הרגשי.

קבלו את נועם המרגשת! שאחרי שנה קשה שאמא שלה חלתה בסרטן ועברה טיפולי כימו, החזירה לאמא שלה את החיוך לפנים עם הציור הזה: לפני - דמויות רועדות וחסרות יציבות ואחרי - דמויות מלאות ביטחון, שער שופע וצבעוניות שמחה.

ועכשיו, קבלו במחיאות כפיים את הילה האלופה! אמא של הילה הגיעה לקליניקה שלי אחרי התקפי זעם מאד קשים של הילה. באחרון שבהם, היא העיפה כיסא על דלת זכוכית וכל הדלת התנפצה. מצאנו בציורים את הסיבות להתקפים וטיפלנו בהם, והופ - כמה ימים אחרי, כבר היתה הטבה משמעותית בהתקפים וביטוי בציורים. לפני - לחץ וצפיפות בכל הצביעה המעידה על אי שקט. אחרי - ציור מאוורר יותר, קווים רכים וגמישים.

ואני גאה להזמין עכשיו למרכז הבמה, את עדי המיוחדת! עדי הקטנה נכנסה לקליניקה בשקט ושקט ולא הסכימה לדבר איתי. אבא שלה סיפר שהיא לא מסכימה לצאת לחצר ולשחק עם בני גילה. גם כאן מצאתי בציורים את הסיבות להתנהגות שלה, ומה באמת מפחיד אותה במפגש החברתי. התחלתי לתת להורים כלים לעבודה רגשית עם עדי בבית - והשינוי הגיע! לפני - גן שעשועים שומם ועזוב, אחרי - גן שעשועים מלא בילדים (ולא, לא ביקשנו ממנה לצייר גן שעשועים, זה הגיע ממנה)

ועכשיו, קבלו בתשואות את עומר, שערב אחד הודיעו לו ההורים שעוברים לגור בקליפורניה בשנים הקרובות. עומר לקח את זה קשה ובכה. הוא לא רצה לעזוב את החברים ואת בית הספר שהוא מכיר. ניהלתי עם הורים שיחות דרך הסקייפ כשהם כבר היו בקליפורניה, ועומר סירב ללכת לבית הספר המקומי. התחלנו לעשות עבודה עם כל הכלים הנפלאים של הדרכת הורים יצירתית והתוצאות מיהרו להגיע. לפני - עצים תלושים מתוך האדמה, ממש כמו שעומר הרגיש בעזיבת הארץ. ואחרי - אחרי מספר שבועות של עבודה וחיבור לסביבה החדשה, הופיעו אדמה ועצים ואפילו חיות שבאות לבקר את העץ בדיוק כמו החברים החדשים של עומר.

יש עוד הרבה דוגמאות כמובן, אבל הגיע הרגע לענות על אחת השאלות הנפוצות ששואלים אותי: עד איזה גיל את מפענחת ציורים? אז בגלל שבכל אחד מאיתנו יש ילד פנימי, אפשר לפענח ציורים גם בגיל ההתבגרות וגם כמובן עם מבוגרים. בגיל ההתבגרות, הציורים יכולים לעזור מאד, כי דווקא שם מסתגרים לפעמים ומתרחקים מההורים. רועי, בן ה 15 היה כזה. הוא עבר הרבה בעיות חברתיות לפני שהגיע אליי, וכשהוריו פנו הם כבר היו מיואשים כי רועי פשוט איבד אמון בסביבה וסירב ללכת לבית הספר. אני שמחה וגאה לצרף את הציורים שלו כאן, כדי שנוכל כולנו לראות: לפני - עץ שפונה רק לצד אחד, שורשיו לא עומדים בעומס ונקרעים מהאדמה. ואחרי - עץ מאוזן יותר, שציפור קטנה מוצאת בו בית, ואפילו יש מי שבא לבקר אותו וליהנות מהצל שלו. כך בדיוק קרה עם רועי שלאט לאט נפתח והתאזן, ומצא לעצמו שני חברים שיכול היה לסמוך עליהם באמת ולבלות איתם.

הצטרפי לקהילה שלי, וקבלי ממני פעמיים בחודש מאמר חדש על הבנת ציורי ילדים - לחצי כאן