קרה לכם פעם שלא הבנתם למה כל כך קשה לבן ה-10 שלכם לארגן את התיק שלו ערב לפני? או למה הילדה שלכם לא מבינה משהו למרות שאתם מסבירים לה אותו בצורה הכי הגיונית שאפשר? יש לזה הסבר, וזה ממש לא מה שחשבתם.

כמה שהיינו רוצים שהילדים שלנו פשוט יבינו את מה שאנחנו מסבירים ומלמדים אותם, ו... פשוט יישמו את זה. נכון שהיה להם ככה הרבה יותר קל? הם היו מממשים את הפוטנציאל שלהם הרבה יותר, והיו נקלעים פחות לבעיות מיותרות... אז למה זה לא קורה?

ההסבר לכך מאוד פשוט. הסיבה היא לא פינוק, ולא – גם לא בעיות קשב וריכוז. המקור האמיתי לפערים האלה שאתם מרגישים, הוא פשוט סוגי אינטליגנציה שונים!

ציורי ילדים הם כלי מופלא להציץ בתוך הגרעין הפנימי של הילד שלנו, ולראות מי הוא באמת ביסוד שלו. אם מסתכלים טוב טוב, אפשר לראות דרך הציור של הילד את ה"שער" שלו לעולם, ומה הדרך שהכי נכונה לו להשתלב ולהרגיש טוב עם עצמו.

בואו נראה כמה דוגמאות לסוגי אינטליגנציה שונים של ילדים (ובעצם, גם של מבוגרים!), ומה הכי מתאים להם:


1. הטיפוס המשקיע:
זה ציור קלאסי של ילדה משקיענית – ציור שיש בו השקעה בפרטים הקטנים, שימוש בצבעים מגוונים, הקפדה על צביעה בלי יציאה מהקווים, ובאופן כללי – ציור שמנסה להיות "יפה".
זה ציור של ילדה שמשקיעה בלימודים, המחברות שלה תמיד יפות ומושקעות, חשוב לה להצליח וחשוב לה "להיות בסדר". זו ילדה שתצליח בלימודים בקלות, וגם השדה החברתי לא יהיה מאתגר במיוחד עבורה.
איפה קשה לה: קשה לה כשהדברים לא יכולים להיות בקצב שלה, והיא לא מספיקה להשקיע כמו שבאמת תכננה כדי להגיע לרף הגבוה שהיא רגילה אליו. קשה לה גם לעבוד בקבוצה כשיש ילדים אחרים שלא משקיעים כמוה – ברוב המקרים היא תעדיף פשוט לנהל את הכל בדרך שלה ובסטנדרטים הגבוהים שלה.


2. הטיפוס החברתי: זה כבר ציור שנראה אחרת לגמרי – ציור מופשט שמתפרס על כל הדף, נראה קצת אימפולסיבי, יש בו שינויי כיוונים וזוויות, ונראה שהוא צויר עם הרבה רגש.
זה ציור של ילד שיש לו אינטליגנציה חברתית גבוהה מאוד – הוא במרכז העניינים, יש לו דעה וחשוב לו להשמיע אותה, קל לו לסחוף ולהוביל אחריו ילדים אחרים, והוא מרגיש מאוד מוערך ומקובל.
איפה קשה לו: לימודים, לעומת זאת – יהיו קצת יותר מאתגרים עבור ילד כזה, ולכן צריך "לשווק" לו את בית הספר בדרך אחרת לגמרי. לילד כזה יהיה הרבה יותר קל ללמוד במתכונת של פרויקטים או תחרויות לימודיות, ודווקא להכין את שיעורי הבית על הרצפה או עם חבר – יהיה רעיון מצוין עבורו.


3. הטיפוס ההנדסי:
הציור המשורטט וההנדסי הזה מאפיין ילדים ריאליים, שרואים את העולם דרך סדר, ארגון וכללים. כשרוצים להסביר לילד הזה מהלך או סיבה, צריך לפנות לעולם ההיגיון – ואז הכל יתיישב ויסתדר לו.
איפה קשה לו: ילד כזה לא יהיה מסמר המסיבה, וכנראה גם יעדיף להימנע ממפגשים חברתיים אחרי הצהריים או מרביצה "על הברזלים" עם החבר'ה. זו הסיבה שכדאי לשלוח ילד כזה דווקא לחוג ספורטיבי שמעודד אינטראקציה חברתית, ולא לוותר על מפגש עם שניים-שלושה חברים טובים.


4. הטיפוס האמנותי:
ציור מלא רגש ועדינות, שמצויר בקווים קלילים. זה טיפוס שחייב לקבל את הספייס שלו, ילד שנוטה לחלום בהקיץ, ויש בו המון יצירתיות, תמימות והיגיון מסתורי משלו, עד שלפעמים נדמה שהוא לא כל כך מחובר ל"כאן ועכשיו".
איפה קשה לו: גם לילד כזה יהיה לא פשוט להתחבר ללימודים ה"רגילים", המחברות שלו תמיד יהיו מעוטרות בקשקושים או ציורים שונים, ובהפסקות הוא לפעמים יעדיף את הזמן שלו. מריבות ועונשים לא יגרמו לו לאהוב מתמטיקה, אבל ניסויים או לימודים חווייתיים דווקא יחברו אותו למקצועות הריאליים בדרך ייחודית שתעזור לו גם להתמודד עם הלימודים וגם להרגיש שמבינים אותו.